חיי כתרנגול הודו My Life as a Turkey 

חיי כתרנגול הודו My Life as a Turkey 

החיים בלתי צפויים שחבל"ז....קם אדם בוקר אחד ומחליט שהוא מעתה, לתקופה מסוימת, תרנגול הודו. תתפלאו, זה לא כל כך קשה ומוזר, כנכנסים לסיפור ולקטע.
אולי חריג, אך זו צריכה להיות חוויה מעניינת בצורה לא רגילה. צריך רצון, פתיחות, מסירות, וכמובן הרבה אהבה. הרי לא כל אחד יכול ומסוגל, גם אם רוצה, להתחייב למשימה מוזרה כזו, ולעמוד בה.

את הסיפור המקסים הזה, על אדם שהיה תרנגול הודו, קיבלתי במייל יום אחד מחו"ל. מדובר בסדרה דוקומנטרית שהופיעה ברשת זרה בחו"ל. הוא כל כך מצא חן בעיני, שתרגמתי על קצה המזלג, על רגל אחת כזה כמה דברים, והבאתי כדי שתיהנו גם אתם.
תראו שכמה שזה עלול להישמע מגוחך ואבסורד, זה נפלא בעיני ואפשר בהחלט ללמוד מהניסיון.
הלוואי ובאפשרותי היה לעשות כזה מעשה, ולא רק לגבי תרנגולי הודו, וואלה, יום אחד אני מסוגלת עוד לעשות זאת.

מדובר בסדרה דוקומנטרית ששודרה ב "פי בי אס" בשם "My Life as a Turkey", ומספרת על ג'ו, שמאז שאיכר מקומי השאיר על מפתן ביתו סלסלה עם ביצים השתנו חייו לבלי הכר. לג'ו רקע רחב במדעי הטבע ועניין ב"החתמת" בעלי חיים צעירים.
הוא שם את הביצים באינקובאטור, והמתין שתבקענה. כשהאפרוחים בקעו מהביצים נפגשו מבטיהם בעיניה של אימא לא רגילה אך מסורה. וזה ניסיונו המיוחד ולא רגיל של איש אחד לגדל קבוצת תרנגולי פרא הודים מבקיעה מהביצה ועד לבגרות !

על הכתבה באתר nature
[לקישור]

בגיל 3 חודשים

מקווה שנהניתם. נסו לראות סיפור, הרפתקה כאלה, בצורה רחבה הרבה יותר, כלומר לא רק מבחינת תרנגול הודו, בכלל.
אנו רגילים לחיות למשל עם חתול או כלב תחת קורת גג אחת, לפעמים עם בעלי חיים אחרים, אבל לא תרנגול הודו, או תרנגולות, או בעלי חיים אחרים.

עם זאת קבענו והורגלנו בדעה נחרצת לגביהם, בסטיגמות, דעות קדומות, ומה לא. אפילו הקללות שלנו או ביטויי לשון מסוימים כשכוונתם לעלוב ולבייש מישהו אחר מדמים אותו ל: חמור, פרד (עקשן), מוח ציפור (טיפש). האם באמת יש בכך הצדקה?
אל תהיו בטוחים.

האם מישהו מאתנו טיפל לאורך שנים וחי בקרבת חמור כדי להסיק ולראות שאכן הוא כך? האם גידל בביתו תרנגול הודו או תרנגולת? פרה? כי הדעה רווחת שהיא די מטומטמת הרי.
ברור, הרי גם פרה וגם תרנגולות מוחזקות בתנאים קשים, תעשייתיים, ומנסות לשרוד. טבעי אם כך שלא נראה את אופיין האמיתי ומיטב תכונותיהן במצבים כאלה.

בבית שלנו בזמנו גדלה תרנגולת שהגיעה לחצרנו באקראי כנראה נמלטה משחיטה עצמונית לקראת כיפור.
היא שהתה עמנו תקופה לא קצרה, והופתעתי מהקשר שנוצר אתה, מהעובדה שראיתי שבהחלט יש פידבקים ממנה, זה היה ניסיון משעשע, למדתי הרבה. אתם יודעים כשאימא שלי התיישבה בכורסא ושתתה קפה היא נכנסה לבית והתיישבה לידה? ולא פעם או פעמיים, יעני לא במקרה.

ולא רק לגבי בעלי חיים, גם לגבי אוכלוסיות שונות מאזורים שונים בעולם. האדם "המתורבת" החושב עצמו נאור, כולל אני למרבית הבושה, חושב שהוא מתורבת, נקי, נאור....אחרי כמה טיולי שטח לאפריקה, הבנתי את טעותי בסדרת מקרים משעשעת. זאת בתנאי כמובן שלא עושים טיולי בתי מלון בטן גב כאלה....

אני אישית שיניתי דעתי מקצה לקצה לגבי המון דברים, ראיית הדברים והשקפתי השתנו .ולמה? שוב מאותה סיבה, כי חייתי אתם, הכרתי, ממש הכרתי, ללא דיעות קדומות וסטיגמות.
יום אחד בא אחד מאנשי שבט המסאי, קרב למדריך שלנו, ודיבר אתו כמה מילים והלך. המדריך קרב אלינו חצי מחייך חצי מתבייש והסביר שהאיש ביקש שיותר נפקיד על ניקיון.
הא? האיש המאובק הזה, ללא נעליים, בא לבקש אותנו שנהיה יותר נקיים? כן.

כשקמנו בבוקר ראינו שהוא צודק, ניירות הטואלט שכיסינו בחול כפי שנתבקשנו התעופפו להם בסוואנה, דגל מביש למטיילים ולנו. לא קברנו אותם מספיק עמוק כנדרש, ואת זאת הוא ביקש, שנקפיד לקבור עמוק כדי לא ללכלך את הסביבה.

אח"כ הסביר לנו המדריך עוד משהו. אנו כהרגלנו ראינו את הניקיון תלוי במקלחת עם מים מינימום פעם ביום, אך האזור שונה, יבש מאד, אין הרבה מים, והמקומיים כדאי להשאיר את המים הללו לבעלי החיים ולחסוך במים כיון שממילא האוויר כה יבש משפשפים את העור בחול נקי, ובחיי, זו אותה תוצאה.
כשאנו מתקלחים במים ויוצאים לסופת חול, אנו נהיים בוץ, המקומי אכן יותר נקי מאתנו, ויותר אקולוגי....התפדחנו.

בעלי חיים מבחינה זו כמו אנשים, לא כדאי לחרוץ דעה לפני שמכירים וחיים אתם, אחרת, עלולים להפסיד, וכמובן לטעות, כי לא ניתן לדעת באמת איך הם אחרת.

עלה במקור כולל תמונות ולינקים ווידאו של חלקי הסדרה השונים בבלוג שלי כאן
[לקישור]